6 טעויות תמימות שהורגות את היצירתיות של הילד שלך, ואיך לא ליפול בהן
היום יותר מתמיד, ילדים זקוקים ליצירתיות וגמישות מחשבתית כדי להצליח.
ילדים יצירתיים גדלים להיות שמחים יותר, בטוחים יותר בעצמם, מלאי תחושת מסוגלות, נדיבים יותר, אמפאתיים, וחופשיים לבטא את מלוא הכישורים שלהם בקלות וללא קונפליקטים מיותרים.
יצירתיות אינה בהכרח עיסוק באמנות. יצירתיות יכולה להתבטא בכל תפקיד ומקצוע, והיא מרכיב חשוב בניהול מערכות יחסים, אינטיליגנציה רגשית ופתרון בעיות באופן כללי.
באופן טבעי, הביטוי הראשוני של יצירתיות אצל ילדים היא יצירה אמנותית כמו ציור,
פיסול, ריקוד, שירה או משחקי תפקידים. זאת מפני שלאמנות אינסטינקטיבית זו אין שום "מטרה" מלבד עצם היותה. היא לא צריכה להיות מועילה בשום צורה, ולכן היא מעניקה חופש עצום לחקירה, התנסות, הנאה והבעה של כל רעיון ורגש, ללא התיווך המילולי שמשתכלל עם ההתבגרות.
ילדים יוצרים כל הזמן, אינטואיטיבית. בגן, בחוג, בבית, בחוץ, העולם הוא מגרש המשחקים שלהם. וכשהם באים אלינו בלב רוטט עם יצירתם האחרונה, כמובן שנרצה לעודד אותם. אבל זהירות! גם מחמאות עלולות לצמצם את העולם היצירתי של הילד ממש כמו התעלמות או ביקורת שלילית.
לפעמים, מרוב התרגשות והתפעלות כנה,
אנחנו עושים אחת מ-6 הטעויות הקטלניות הבאות:
1. מחמאות על כישרון
מה לא: "את כל כך מוכשרת, כל ציור שלך מדהים, אם רק תרצי תהיה ציירת מפורסמת!”
מחקרים מראים שילדים שקיבלו מחמאות על כשרון, נטו לבחור משימות קלות יותר מרמתם האמיתית, השתעממו מהצלחות והגיבו במצוקה גדולה יותר כאשר חוו כישלון. לעומתם ילדים שקיבלו מחמאות על על מאמץ והתמדה בחרו משימות מאתגרות יותר, שמחו יותר בהצלחות והתמודדו הרבה יותר טוב עם כשלון.
איך זה נראה מבפנים? אם אני "כשרוני" אז הכל צריך להצליח לי בקלות או “אם רק ארצה”, וחמור מזה, הכל צריך להיות מושלם! הצלחה של "מוכשרים" היא מובנת מאליה, והכישלון שלהם הוא אסון. לאן נעלם הכישרון שלי? מי אני בלעדיו? כל אתגר הוא סיכון לתפיסה העצמית שלנו כ"מוכשרים", ולכן עדיף ללכת על בטוח, להשתעמם, ולשכוח מניסיונות יצירתיים.
בניגוד לכישרון, לילד יש שליטה רבה על המאמץ והעבודה שהוא משקיע, הצלחה וכשלון הם תוצאות ישירות של הפעולות שלו מול אתגר נתון, ואינם מזעזעים על הערך העצמי שלו.
מחמאות על כישרון הן מתכון בטוח לשיתוק יצירתי, רפדו אותן תמיד בשפע של מחמאות על מאמץ והתמדה.
מה כן: “זה ציור נהדר בעיני, רואים שהשקעת הרבה עבודה בחלק הזה, מעניין לגלות מה עוד תוכלי ליצור בהמשך!"
2. מחמאות של השוואה
מה לא: “זה הציור הכי יפה שלך!” או " אתה בטח מצייר הכי יפה בכיתה!”
כל יצירה עומדת בפני עצמה, כל יוצר עומד בפני עצמו. אמנות היא עולם רב מימדי מאין כמותו! השוואה יוצרת דירוג, ומגדירה מדדים מצומצמים דרכם אנחנו נבחנים (למשל יופי, דיוק, טכניקה). גם אם התמזל מזלינו להיות בראש הטבלה, כל דבר חדש שנעשה עלול להוריד אותנו בדירוג, ומי רוצה לרדת? סביבה שעוסקת בהשוואות מקבעת אותנו לסגנון אחד או לתוכן מסוים, מחבלת בסקרנות הטבעית לחקור ומדכאת את החשק לנסות דברים חדשים שמחוץ לסקאלת הציונים. השתדלו לתת הערכה איכותית ולא כמותית. יש לנו מספיק ציונים והשוואות בחיים, לפחות את היצירה נשאיר חופשיה מהם...
מה כן: “אני כל כך אוהבת את האדום שהוספת, הוא מרגש ומפתיע!”
3. מחמאות בלי תשומת לב למה שמולנו
מה לא: “יופי מותק” “מדהיםםם! ישר למוזיאון!”
הילדה מגישה לכם את המאסטר-פיס שלה ו... כן. זה אכן קשקוש ירוק. מה אומרים על זה?? אל תשלפו מחמאות מהמותן בלי להתכוון באמת, גם לא התפעלות ענקית וגורפת. עצרו רגע, מצאו משהו בציור שבאמת מוצא חן בעינכם. הצבע, הצורה, ההתלהבות, הפרצוף הריכוז, האומץ להגיש לכם משהו מאוד אישי ומרגש ולחכות לתגובה... חפשו את החיבור מהלב, לא מהראש. התאימו את הציפיות לגיל וליכולת של הילד, שום ילד בן שנתיים לא צריך להיות פיקאסו. יצירה של ילד היא ביטוי אותנטי וחשוף של משהו בפנימיותו, זה להניח על הדף משהו עדין מתוך הלב (גם אם זה בשליכטות של צבע). עודדו את האמון בערוץ הביטוי הזה. קבלו כל יצירה באהבה גדולה פשוט כי היא חלק מהילד שלכם שאותו אתם אוהבים אהבה גדולה.
מה כן: "הציור הזה ממש משמח אותי! הפרח הזה במרכז ממש נהדר, רוצה לצייר לי עוד?”
להתחיל במשהו שקשור לתחושה הסובייקטיבית שלנו, להיות ספציפי, לתת עידוד פתוח להמשך.
4. לשים את כל הביצים בסל התוצרים
מה לא: להתייחס רק לתוצר. "אז מה הכנתם היום בחוג? מה, לא יצא מזה כלום בסוף?”
מאמץ והתמדה זה נהדר, ותוצרים יפים זה אחלה. ומה אם סתם היה לנו כיף? כיף זה טוב! קארל יונג אמר: “המוח יצירתי משחק באובייקטים שהוא אוהב", הנאה היא המוטיבציה הכי חזקה שיש, איך לא נשתמש בה לגילוי והתפתחות יצירתית? שימו לב לחווית היצירה והתחושות תוך כדי עבודה, שבחו הנאה ומשחק, החמיאו על היכולת ליהנות ולצלול לתוך חדוות היצירה, גם אם לא ממש מתגבש "תוצר" או שהוא נהרס בעיצומה של ההתלהבות.
מה כן: “איזה כיף היה למעוך את החימר! אני רואה שנהנית לשפוך שם עוד צבע!"
5. לשאול יותר מידי שאלות
מה לא: “מה ציירת? על מה השיר מדבר? למה דמות בצד אין אזניים?”
הרבה מהקסם שבאמנות הוא היכולת לבטא מה שלא ניתן להעביר במילים. הדרישה להסברים ותמלול מגבילה את הילד ליצור דברים שקל לתאר אותם, והצמצום הזה לא הולך טוב דחף יצירתי בריא. תחושות ומחשבות שלא יימצאו ביטוי חופשי ביצירה, עלולות להישאר כלואות בלב, להתפרץ החוצה או לגרום להסתגרות. אפשרו לילד מרחב בטוח ומוגן שבו כל רעיון מותר, בלי לשפוט או להבהל. אל תנסו "לפענח" ציורי ילדים, יש דרכים טובות ומכבדות יותר להכיר את עולמו הילד וליצור דיאלוג. מבט ביקורתי ובוחן, גם מתוך כוונה טובה, הוא מתכון לחסימת היצירתיות הטבעית של כל אחד. אם חלילה אתם חושדים שהילד במצוקה וזקוק לעזרה, פנו לאשת מקצוע. שמרו את המרחב ביניכם פתוח, אוהב ונטול ניתוחים.
מה כן: "מה את רוצה לספר לי על הציור שלך? יש עוד משהו שכדאי שאשים לב אליו? איך תרצי להמשיך עכשיו?”
6. לשכוח לתת דוגמא אישית
מה לא: “אני? לא, לי אין כישרון, זה לא בשבילי, שלי יצא מכוער"
זה באמת כיף גדול להתפעל מהילד שלך כשהוא יוצר ונהנה, אבל למה להשאיר את כל הכיף לילדים? אין כמו דוגמא אישית! יצירה משותפת, זה לצד זה, מעבירה המון מסרים חשובים בלי להגיד מילה: שכל אחד יכול ליצור, שמותר ליהנות מיצירה, שיש לכם שפה משותפת, שאתם רוצים להיפגש גם ממקום שיוויוני ולא רק "חינוכי" ותיפעולי, שמותר לנסות דברים חדשים, שמותר לטעות, שאפשר לתקן ולשנות כיוון, שיש מגוון של דרכים להתמודד עם אתגרים, הצלחה וקשיים...
הראו לילד שגם אתם מוכנים לצאת מאיזור הנוחות שלכם, בחרו מדיום שאתם מרגישים בו נוח - המציאו מילים חדשות לשירים, ריקדו, שירו, המחיזו, צרו בחימר, ציירו יחד. הפכו את העיניין למשחק משוחרר, אף אחד מכם לא צריך לצאת אמן דגול.
תנו וקבלו מחמאות בנדיבות ומכל הלב.
מה כן: ליצור, ביחד ולחוד, ולגלות מה קורה! אל תזלזלו ביצירה שלכם, תנו דוגמא גם איך מקבלים מחמאה ונהנים ממנה בלב שלם. מגיע לכם!
סוד קטן לסיום:
את כל הכללים האלה אפשר ורצוי ליישם גם על הגדולים, ואפילו ממש על עצמנו... אז קדימה! קחו צבע, פלסטלינה, שימו מוסיקה, אלתרו עם מה שיש בבית! אמנות היא חופש, והיא נגישה כאן ועכשיו, לילדים ולנו.
רוצים לספר איך היה? כתבו לי בתגובות!
יש שאלות? צריכים קצת עזרה בהתחלה? אני פה בשבילכם :-)
